בשבועות האחרונים התגבש אצלי איזה נוהל סופ"ש שמוכיח את עצמו כל פעם מחדש.
למה אני מתכוונת?
בכל שבוע, חמישי או שישי, רגע לפני שהקניות החדשות של השבוע נכנסות למקרר - אני מכינה ציר.
איך מכינים ציר ירקות?
קודם כל אני אוספת את כל הירקות הרלבנטיים שנשארו מהשבוע החולף (או כאלה ששמרתי במיוחד לציר). למשל: קולרבי, לפת, גזר שהתעייף קצת, חצי בצל שנשכח במקרר, קצה של דלעת או דלורית, חתיכת כרוב, חלק ירוק של כרישה, חלקים לבנים של מנגולד, רגליים של פטריות שלא נעשה בהן שימוש אחר, וכיו"ב.
כל מיני כאלה שעכשיו, כשיש ירקות טריים במקרר, אף אחד כבר לא ממש יתלהב לגעת בהם.
לזה אני מוסיפה כמה וכמה ירקות שאני קונה במיוחד לציר - שומר, כרישה, שורש פטרוזילה, שורש סלרי, על אלה אני לא מוותרת אף פעם. ואפשר גם חלקים שלא אצטרך במהלך השבוע מתוך הירקות החדשים כמו גזעים של ברוקלי או כרובית, לב של כרוב או אחרים... הרעיון ברור.
שוטפת הכל, חותכת גס, רק כדי שייכנס לסיר (גדול!) בנוחות, ממלאה מים, מרתיחה, ממליחה (אפשר להוסיף גם 2-3 עלי דפנה וכמה גרגרי פלפל אנגלי), מקטינה להבה ונותנת לכל העסק להתבשל לפחות שעתיים. מסננת את כל העסק ומברכת על המוגמר, זהו זה, יש לי ציר מוכן.
ולמה זה טוב? למעשה, לכל דבר.
בציר הזה אני משתמשת בהמשך היום לבישול (עוף, בשר, אורז, קוסקוס, ממולאים, רטבים למיניהם - לא משנה מה אני מכינה באותו היום) אבל בעיקר בעיקר הוא משמש כבסיס נפלא למרק. כל מרק. ההבדל בין שימוש בציר או מים הוא הבדל בין יבשה לשמיים.
ואם נשאר לי ציר - אין שום בעיה. אני מעבירה לקופסה או צנצנת סגורה היטב ומקפיאה. יהיה לזה שימוש בהמשך השבוע (או בשבוע הבא).
וזה בדיוק מה שקרה (גם) השבוע. הציר היה מוכן כבר מהבוקר, הצלי בתנור, העוף על האש, התוספות מתבשלות ורק בענין המרק אני עדיין מתלבטת מה להכין. אבל ברגע שהחלטתי - תוך דקות (לא יותר, אמיתי לגמרי) הסיר על האש עם כל מה שצריך, ועד שהמרק מתבשל לו - אני כבר עולה להתקלח ולהתכונן לארוחה. וכך נולד השבוע מרק פטריות וגריסים.
מתכון לציר אני לא אתן כאן, כי זה באמת חופשי לגמרי. אפשר להשתמש גם בציר טוב קנוי. באבקת מרק אני בשום אופן לא ממליצה, אבל אם אתם משתמשים ואוהבים את הטעם - נסו את זה.
ואחרי כל ההקדמה - הנה המתכון למרק פטריות וגריסים.
מה נצטרך?
2 כפות שמן זית
1 בצל
1 כרישה
1 גבעול סלרי + עלים
2 תפו"א
2 גזרים (אני השתמשתי בגזר לבן, אבל לא חובה)
1 קולרבי גדול
1 סלסילה פטריות (רצוי לערב סוגים שונים, אני השתמשתי - ביער, מלך וחורש)
1 חופן נדיב (10-12 יחידות) של פטריות שיטאקי מיובשות
*סה"כ כמות הפטריות - טריות + שיטאקי אחרי ההשריה - כ-500 גר'.
1/4 צרור שמיר
2.5 ליטר ציר טוב
1 כוס גריסי פנינה
מלח, פלפל שחור
ומה עושים?
1. משרים את פטריות השיטאקי בכוס מים רותחים למשך שעה לפחות.
2. מחממים שמן זית בסיר.
3. קוצצים את הבצל לקוביות ומוסיפים לסיר, מתחילים להזהיב.
4. מורידים את החלק הירוק של הכרישה (שומרים במקרר לציר של השבוע הבא). את החלק הלבן שוטפים היטב, חותכים לאורך ופורסים דק. מוסיפים לסיר, מערבבים קלות ומזהיבים יחד עם הבצל.
5. שוטפים היטב את גבעול הסלרי. את החלק התחתון המעובה ביותר (זה שעוטף את השורש) שומרים לציר של השבוע הבא. את הגבעול עצמו עם העלים שוטפים היטב פורסים דק ומוסיפים לסיר. מערבבים קלות ומזהיבים יחד עם שאר הירקות.
6. קולפים את תפוחי האדמה, הגזרים והקולרבי. חותכים לקוביות קטנות ומוסיפים לסיר. מערבבים קלות וממשיכים להזהיב.
7. חותכים את הפטריות הטריות לקוביות בגודל דומה, מוסיפים לסיר, ומערבבים קלות.
8. מסננים את פטריות השיטאקי. את נוזל השריה מוסיפים ישירות לסיר (אם הצטבר קצת חול בתחתית מוותרים עליו כמובן). את הפטריות עצמן (בלי הרגליים) חותכים לקוביות ומוסיפים גם אותן לסיר.
דרך אגב, זה אולי יישמע קצת מוזר, אבל גם את הרגליים של השיטאקי אפשר וכדאי לשמור לציר הבא. למרות שהן קטנות יש להן טעם עז והן ממש משביחות את הציר.
9. מוסיפים את הגריסים, ממליחים (לא יותר מדי כי הציר כבר מלוח) ומפלפלים.
10. קוצצים דק את השמיר (שומרים כמה עלעלים לעיטור בהגשה) ומוסיפים לסיר.
11. מוסיפים את הציר, במידת הצורך אפשר להשלים את כמות הנוזלים במים.
12. מביאים לרתיחה ומבשלים כ-40 דקות, עד שהגריסים מתרככים. זהו, המרק מוכן.
לאחר קירור וחימום מחדש המרק יסמיך מאוד (אני קוראת לזה "אפקט הגריסים"). אפשר להוסיף עוד 1/2 כוס ואפילו כוס מים ולבדוק שוב תיבול. לפעמים צריך להוסיף קצת מלח.
הכל קרה כל כך מהר, שאפילו לא צילמתי תוך כדי הכנה.
ערכים תזונתיים:
מנה (1 כוס = 250 מ"ל) = 93.7 קלוריות
1.6 גר' שומן, 2.8 גר' חלבון, 16.6 גר' פחמימות, 1.1 גר' סיבים תזונתיים, 0.0 גר' כולסטרול.